מתי להכיר לילדים בן זוג חדש אחרי גירושים? המחקר סופר מעברים, לא חודשים
אין מחקר שקובע כמה חודשים לחכות לפני שמכירים לילדים בן זוג חדש, וכלל "חצי שנה או שנה" הוא כלל אצבע בלי מקור. לפי כתבה במאקו, הקריטריון הוא מצב הקשר: מכירים לילדים בן זוג רק כשהקשר מתייצב ויש לו פוטנציאל ממשי להפוך לקבוע, ואחרי פגישה ראשונה אין סיבה להכניס אף אחד הביתה. מחקר אמריקאי גדול בדק את מספר המעברים הזוגיים של האם, ומצא שאצל בני 14-17 הקשר בין המעברים לעבריינות נשאר יציב. לכן לפני כל שלב שווה לבדוק שני דברים: כמה הקשר יציב, ובן כמה הילד.
התשובה המלאה
הוא ספר כמה פעמים בן זוג של האם נכנס לבית ויצא ממנו.
כלל "חצי שנה עד שנה", שעובר מהורה להורה בקבוצות הווטסאפ ובפורומים של גרושים, לא מופיע באף מקור מקצועי. בעינינו המחקר צודק במה שהוא סופר: לא כמה זמן חיכיתם, אלא כמה אנשים הילדים יראו נכנסים ויוצאים. המלכודת היא לסמן וי על "עברה חצי שנה" ולהכיר לילדים קשר שעוד לא התייצב.
האם יש בסיס מחקרי לכלל של לחכות חצי שנה או שנה לפני שמכירים לילדים בן זוג חדש?
לא. מה שיש במקורות הוא תנאי, לא תאריך.
לפי כתבה במאקו, החזרה לשוק הפנויים צריכה להיעשות בצורה מושכלת ולא מיד עם תום הגירושים, כי קודם צריכים להירגע גם ההורים וגם הילדים. אותה כתבה קובעת שמציגים בן זוג חדש לילדים רק כשהקשר מתייצב, נחווה כמוצלח ומספק ויש לו פוטנציאל ממשי להפוך לקבוע.
זמן לבדו הוא מדד מטעה. מטפלת משפחתית שצוטטה ב-ynet מתארת את שלב ההתאהבות כשלב שבו הפער בין הפנטזיה על הזוגיות ועל הילדים של הצד השני לבין המציאות גדול מאוד. חצי שנה של התאהבות יכולה לעבור כולה בתוך הפער הזה.
נניח שאמא מרמת גן נמצאת שבעה חודשים בקשר חדש, והם נפרדים וחוזרים כל כמה שבועות. לפי כלל האצבע היא "עברה את הרף". לפי התנאי של המקור, הקשר עוד לא יציב, וההיכרות עלולה להפוך לעוד מעבר בחיי הילדים. ומעברים הם בדיוק מה שהמחקר ספר.
בודקים את כללי האצבע: יש להם מקור?
| הכלל הנפוץ | מה המקור אומר | המקור | סטטוס |
|---|---|---|---|
| מחכים חצי שנה או שנה ואז מכירים | אין מספר חודשים. מכירים כשהקשר מתייצב ויש לו פוטנציאל ממשי להיות קבוע | כתבה במאקו | כלל אצבע בלי מקור |
| אם הדייט הראשון הצליח, אפשר להזמין הביתה | אחרי פגישה ראשונה אין סיבה להכניס הביתה אף אחד, הילד עלול להיקשר ולהתאכזב | כתבה במאקו | המקור קובע ההפך |
| ילדים מתרגלים לבני זוג חדשים | ילדים שמאמציהם להיקשר לא נושאים פרי מפסיקים להשקיע בבני זוג עתידיים | כתבה במאקו | המקור קובע ההפך |
| כמה בני זוג מתחלפים לא משנה, העיקר שההורה מאושר | בגיל 14-17 הקשר בין מעברים זוגיים של האם לעבריינות נשאר יציב גם בהשוואת בני דודים | מחקר אמריקאי על מדגם ארצי של נשים וילדיהן, 2012 | מבוסס מחקר: הקשר נשאר |
| אחרי שעוברים לגור יחד, תוך שנה זו משפחה | מודל של שבעה שלבים שנמשך בין ארבע לשבע שנים | ד"ר פטרישיה פפרנאו, כפי שהובאה ב-ynet | המקור מתאר תהליך של 4-7 שנים |
כתבה במאקו, ynet (2019) ומחקר אמריקאי שפורסם ב-2012 בספריית PMC
מה המחקר אומר על ילדים שפוגשים כמה בני זוג מתחלפים של ההורה?
נקודת המוצא של החוקרים: ההשפעה של הגירושים עצמם על התנהגות אנטי-חברתית של ילדים מבוססת יחסית. ההשפעה של חשיפה חוזרת למעברים, כלומר בן זוג שמצטרף לבית או עוזב אותו, מבוססת פחות. את זה הם יצאו לבדוק.
ההסבר שנבחן נקרא "השערת חוסר היציבות". כל מעבר מערער מחדש את השגרה ואת ההורות, פוגע במשאבים כמו הכנסה ומעכב את ההסתגלות של הילד למצב החדש. יציבות מגינה, גם כשמדובר בהורה יחיד. ההשערה מניחה השפעה ליניארית: כל מעבר מוסיף סיכון שווה.
יש גם הסתייגות. חלק מהקשר יכול לנבוע מגורמים שמשותפים להורים עם מעברים רבים: אימפולסיביות, שימוש בסמים ובאלכוהול, אבטלה ועוני. מחקרים קודמים, מנגד, מצאו השפעה של המעברים גם אחרי בקרה על מאפייני האם, כמו השכלה והכנסה.
מסקנת החוקרים: צמצום החשיפה למעברים או טיפול בהשלכות שלהם עשוי להפחית את הסיכון לעבריינות בגיל ההתבגרות המאוחר.
הצד הרגשי מופיע בכתבה במאקו: ילדים שרואים שהמאמץ שלהם להיקשר לא נושא פרי מפסיקים להשקיע בבני זוג עתידיים, כדי לא להיפגע. ההיכרות הרביעית פוגשת ילד שכבר למד להיזהר.
השורה התחתונה שלנו: סופרים מעברים, לא חודשים.
כמה ילדים נבדקו במחקר על מעברים זוגיים
- 8,652ילדים בני 6-9
- 6,911ילדים בני 10-13
- 6,495בני נוער בני 14-17
באיזה גיל הכי קשה לילדים לקבל בן זוג חדש, ואיך מתבגרים מגיבים לעומת ילדים ביסודי ופעוטות?
הממצא החד ביותר הגיע מהשוואה בין בני דודים. בילדות ובגיל ההתבגרות המוקדם, הקשר בין מעברים זוגיים של האם להתנהגות אנטי-חברתית הוסבר ברובו בגורמים אחרים. בגיל ההתבגרות המאוחר, הקשר לעבריינות נשאר יציב גם אחרי הבקרה הזו.
בשפה של הורים:
- 0-5: המחקר בדק מגיל 6 בלבד. על פעוטות אין לו מה לומר, ובמפה שלמטה התאים האלה מסומנים ככאלה.
- 6-13: המחקר לא מראה שהמעברים עצמם הם הגורם לקשיים ההתנהגותיים.
- 14-17: יש קשר שלא נעלם. זה הגיל שבו, לפי הנתונים, מעברים חוזרים נושאים את הסיכון העמיד ביותר.
"קטנים לא זוכרים, אז עם פעוט אפשר להכיר מוקדם" הוא כלל אצבע. אין מאחוריו ממצא, וההמלצות המקצועיות שמצוטטות כאן לא מבחינות בין גילים.
מה אומרים לילדים כשמתחילים לצאת לדייטים, ועד כמה לשתף בפרטים?
לפי מאקו, הילדים צריכים לדעת שההורה מחפש בן זוג, בלי לשתף ביותר מדי מידע, בלי לרדת לפרטים ובלי לשבש את סדר היום בבית. הם צריכים גם לשמוע שזה לגיטימי ונכון, גם אם בן הזוג לא מוצא חן בעיניהם.
לפי אותה כתבה, ילדים שהתגברו על ההלם הראשוני של הגירושים רוצים לראות את ההורים שלהם מוצאים בני זוג חדשים. אין סיבה לאשמה כל עוד הילד לא מוזנח.
איך זה נשמע בכל גיל (עצת האתר, לא ממצא מחקרי):
- פעוט: משפט אחד פשוט, "אבא נפגש עם חברה", ומיד חוזרים לשגרה.
- ילד ביסודי: הסבר קצר ומקום לשאלות, בלי הבטחות על העתיד.
- מתבגר: שיחה ישירה, בלי שיתוף ברגשות זוגיים ובלי לבקש ממנו אישור.
המלכודת: להפוך את הילד לאיש סוד, או לשאול אותו "מה דעתך עליו?" אחרי כל דייט. ככה אתם מעמיסים עליו החלטה של מבוגרים.
מתי זה בסדר שבן הזוג החדש יישן בבית כשהילדים נמצאים?
כתבת מאקו ברורה: אחרי פגישה ראשונה, מוצלחת ככל שתהיה, אין סיבה להכניס הביתה אף אחד. הילד עלול להיקשר ואז להתאכזב כשהאדם נעלם. ולגבי יחסים אינטימיים: כל עוד לא בטוחים שזה קשר לטווח ארוך, מקיימים אותם הרחק מעיני הילדים.
מספר לילות או חודשים אין באף מקור. הסף זהה לסף ההיכרות: קשר יציב עם פוטנציאל לקביעות.
מי שמביא ללינה כמה בני זוג ברצף מכפיל מעברים, גם אם כל אחד מהם היה "רק לילה".
עצת האתר: את הלינות הראשונות אפשר לתאם לימים שבהם הילדים אצל ההורה השני. לינה כשהילדים בבית מגיעה אחרי שהם כבר מכירים את בן הזוג ביום, בארוחה או בטיול.
כמה זמן כדאי לחכות לפני שעוברים לגור עם בן זוג חדש כשיש ילדים?
גם כאן אין מקור שנותן מספר חודשים. יש תיאור של מה קורה אחרי המעבר.
מטפלת משפחתית שצוטטה ב-ynet מתארת את הקושי המרכזי: הורות שחייבת להיות מיידית, כשהזוגיות עוד לא הבשילה, יוצרת מתחים שקשה מאוד לגשר עליהם. כששני בני הזוג מביאים ילדים במשמורת משותפת, עלולה לקום בין יום משפחה של 6-7 ילדים.
אחרי המעבר ההורה החדש מרגיש לא פעם חיצוני, ועלול לחוש קנאה וטינה. ההורה הביולוגי עלול לפרש את זה כחוסר מחויבות. לפי אותו מקור, זוגות רבים מגיעים בשלב הזה לטיפול.
לפי ynet, ד"ר פטרישיה פפרנאו, פסיכולוגית המתמחה במשפחות משולבות, מתארת מודל של שבעה שלבים בהתהוות משפחה משולבת, שנמשך בין ארבע לשבע שנים. זה זמן ההתגבשות, לא זמן ההמתנה לפני המעבר.
הפנטזיה של משפחה אינסטנט מתחלפת בהבנה שהמשפחה נבנית בשלבים. השלבים לא מתקדמים בקו ישר: לפעמים חוזרים אחורה לשלב מוקדם.
מהדייט הראשון ועד משפחה משולבת: השלבים ונקודות הבדיקה
- אחרי הפרידהקודם נרגעים גם ההורה וגם הילדים, ולא חוזרים לדייטים מיד
- דייטיםהילדים יודעים שההורה מחפש בן זוג, בלי פרטים ובלי שינוי בסדר היום
- הקשר מתייצבהיכרות ראשונה עם הילדים. בגיל 14-17 המחקר מצא את הקשר העמיד ביותר למעברים
- לינה בביתרק בקשר לטווח ארוך. קשר שאינו כזה נשאר הרחק מעיני הילדים
- מגורים משותפיםהורות מיידית לפני שהזוגיות הבשילה, ומשם מגיעים המתחים
- חוקים וגבולותמשא ומתן משותף על כללים חדשים, ההורה הביולוגי עדיין אוכף
- שלב מתקדםהילדים פונים גם להורה שאינו ביולוגי כדי לפתור בעיות
- 4 עד 7 שניםהתגבשות משפחה משולבת לפי מודל שבעת השלבים של פפרנאו. חזרה לאחור אפשרית בכל שלב
האם בן הזוג החדש צריך להציב גבולות ולהעניש את הילדים של ההורה?
לפי תיאור השלבים ב-ynet, חוקים וגבולות חדשים נקבעים במשא ומתן בין בני המשפחה בשלב מאוחר יותר, ודורשים היכרות אינטימית יותר בין כולם. רק בשלב המתקדם הילדים לומדים לפנות גם להורה שאינו ביולוגי כדי לפתור בעיות, והקשר בין ילדים שאינם אחים ביולוגיים מתחזק. סמכות של בן זוג נבנית. היא לא נמסרת יחד עם המפתח לדירה.
כתבת מאקו מוסיפה שאין לכפות על הילדים קשר עם בן הזוג. כפייה רק מגבירה את תחושת ה"בגידה" בהורה הביולוגי. בעינינו, ענישה מצד מבוגר שעוד לא נבנה איתו קשר היא כפייה בגרסה החריפה שלה.
חלוקת תפקידים אפשרית לשלב הראשון (עצת האתר, בלי מקור מחקרי):
- ההורה הביולוגי אוכף את הכללים.
- בן הזוג מכבד את הכללים הקיימים ומדבר בשם ההורה: "אמא ביקשה שתסיימו שיעורים לפני המסך".
- מעבר לתפקיד פעיל יותר מתואם בשיחה בין בני הזוג, לא מול הילדים.
להערכתנו, אצל מתבגרים ניסיון משמעת מוקדם של בן זוג חדש צפוי לעורר את ההתנגדות החזקה ביותר. וזה בדיוק הגיל שבו המחקר מצא את הקשר העמיד.
האם לפי החוק בישראל צריך הסכמה של ההורה השני, ויכול בית המשפט לענייני משפחה להגביל נוכחות של בן זוג חדש?
היכרות עם בן זוג חדש היא חלק מהחיים בזמני השהות של כל הורה, ולרוב לא נחשבת עניין שדורש את הסכמת ההורה השני. מה שקובע בפועל הוא הנוסח של הסכם הגירושין או הסכם ההורות שקיבל תוקף של פסק דין.
הגבלה של בית המשפט לענייני משפחה היא חריג שנבחן לפי ראיות, לרוב בעזרת תסקיר של עובד סוציאלי לסדרי דין, ולא כלל שחל על כל בן זוג חדש.
אפשר גם להסכים על כללים לגבי בן זוג חדש בלי מאבק.
אילו סימנים מראים שהילד מתקשה עם הקשר החדש, ולמי פונים בישראל?
סימנים ששווה לשים לב אליהם:
- שינוי בשינה או באכילה.
- נסיגה התנהגותית אצל קטנים, למשל חזרה להרטבה או לבכי בפרידות.
- ירידה בלימודים או התרחקות מחברים.
- סירוב חוזר להגיע לבית של ההורה עם בן הזוג.
- אצל מתבגרים: הסתגרות, או התנהגות מסכנת.
כשסימנים כאלה נמשכים כמה שבועות או פוגעים בתפקוד, זה הזמן לאיש מקצוע. לפי מאקו, אפשר להתייעץ עם איש מקצוע גם יחד עם הילדים ובן הזוג החדש, ולרוב שלוש או ארבע פגישות מספיקות כדי לתת ביטחון לקראת התקופה החדשה.
לאן פונים, לפי סוג הבעיה:
- קשיים בבית הספר או בחברה: יועצת בית הספר. הייעוץ החינוכי פועל במסגרת שפ"י, השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך.
- אבחון או טיפול רגשי לילד: השירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"ח) של הרשות המקומית.
- מתחים בין ההורים סביב ההסדרים: יחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה.
- ייעוץ הורות וטיפול משפחתי: המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית והמרכזים לטיפול במשפחה של משרד הרווחה.
- שאלה משפטית: עורך דין לענייני משפחה.
| גיל הילד | שלב הקשר | מה המקורות אומרים | המקור | סימון |
|---|---|---|---|---|
| 0-5 | היכרות | מכירים רק כשהקשר מתייצב ויש לו פוטנציאל ממשי לקביעות. המחקר על מעברים לא בדק גילים מתחת ל-6 | כתבה במאקו | המלצה מקצועית מצוטטת, אין מחקר ייעודי לגיל |
| 0-5 | לינה בבית | אחרי פגישה ראשונה לא מכניסים הביתה אף אחד; קשר שאינו לטווח ארוך נשאר הרחק מעיני הילדים | כתבה במאקו | המלצה מקצועית מצוטטת |
| 6-11 | לינה בבית | אין מקור שנותן מספר לילות או חודשים. הסף הוא קשר יציב לטווח ארוך | כתבה במאקו | המלצה מקצועית מצוטטת; כל מספר חודשים הוא כלל אצבע |
| 12-18 | לינה בבית | לינה של בני זוג מתחלפים היא עוד מעבר בעיני המתבגר, בגיל שבו המחקר מצא קשר עמיד | הסקה של האתר מהמחקר | עצת האתר, בלי מקור ישיר |
| 6-11 | תפקיד בחינוך ובמשמעת | לא כופים קשר עם בן הזוג; כפייה מגבירה את תחושת ה'בגידה' בהורה הביולוגי | כתבה במאקו | המלצה מקצועית מצוטטת |
| 12-18 | תפקיד בחינוך ובמשמעת | ניסיון משמעת מוקדם של בן זוג חדש צפוי לעורר את ההתנגדות החזקה ביותר; ההורה הביולוגי אוכף בשלב הראשון | עצת האתר | עצת האתר, בלי מקור מחקרי |
שאלות קשורות
צריך לספר להורה השני לפני שמכירים לילדים בן זוג חדש?
אם הסכם הגירושין או הסכם ההורות לא קובע אחרת, ההיכרות היא חלק מזמני השהות של כל הורה. עדכון קצר מראש מונע מצב שבו ההורה השני שומע על בן הזוג לראשונה מהילדים. כשיש סכסוך סביב העניין, יחידת הסיוע ועורך דין לענייני משפחה הם הכתובת.
איפה כדאי לקיים את הפגישה הראשונה בין הילדים לבן הזוג?
עצת האתר: מקום ניטרלי ופעילות קצרה, כמו גלידה, פארק או טיול קצר, ולא בבית. ככה לכל אחד יש דרך לסיים את המפגש בלי מבוכה, והבית נשאר המקום המוכר של הילדים.
מה עושים אם הקשר נגמר אחרי שהילדים כבר הכירו את בן הזוג?
עצת האתר: מספרים לילדים בקצרה ובלי פרטים שהקשר הסתיים, ושומרים על השגרה. הילדים לא צריכים להרגיש שהם אשמים או שעליהם לבחור צד, ומותר להם להתגעגע.
עודכן לאחרונה: